יום חמישי, 14 באוגוסט 2014

14.8.14

היום נוסעים לפושקין. 

למעשה פושקין זה  Tsarskoye Selo .


המקום הפך לפושקין בגלל שהמשורר הידוע בילה בו את שנות הנערים שלו, ולכן עד היום אחת האטרקציות העיקריות של המקום זאת הגימנסיה בה פושקין למד.
אך הלב של פושקין - זה הארמון של יקטרינה והגן ה מ ר ה י ב שלו. יקטרינה כאן זאת יקטרינה הראשונה אישתו של פיוטר שעבורה נבנה הארמון הזה,  ולא יקטרינה הגדולה כפי שרבים חושבים וטועים. 

מה שמעניין  כאן, זה מה שהתרחש בפושקין, כי  זאת עלילה לסרט מתח , ובאמת לא ברור איך עדיין לא צולם משהו על היעלמות חדר ענבר . יש את כל המרכיבים למתח רציני: אוצרות שנעלמו במלחמת העולם השנייה, גרמנים שגנבו והרסו כל דבר בארמון,  אבל ממש כל דבר, והרפתקנים שהקדישו את החיים שלהם להחזרת האוצרות לרוסיה. הקדישו והצליחו. 

בכל אופן, עוד נגיע לזה , אבל חדר הענבר שאתם רואים  , חדר שקוראים פלא עולם שמיני הוא שיחזור. שיחזור מרהיב לכל הדעות, שלקח 23 שנים לעשות אותו, חיקוי שיגרום לאדם שאוהב אומנות להתפעל  בביקור  במקום. 

בנוסף, בפושקין יש עוד גן , גן אלכסנדר , בו ניתן לרכוב באופניים..זאת הערת שוליים. 

אם אתם תוהים האם זה עוד ארמנון ,ארמון היקטרינה בפושקין,  אז לא. זה must see 


קצת מידע שימושי: 

אתר המקום
איך מגיעים:
מתחנת מטרו Moskovskaya מוניות שירות מספר 342 ו 545 ישירות עד למוזיאון. 
יש  אפשרות להגיע להגיע באוטובוס , אך התדירות נמוכה יותר ולכןe הדרך הזאת פחות מומלצת. 

כדי להיכנס לארמון יש לעמוד בתור, התור ארוך, מיידעת מראש, אם יתמזל מזלכם (כמו שלנו קרה ) יקח לכם רק  40 דקות, אם לא ,אתם יכולים למצוא את עצמכם עומדים הרבה זמן ואין אפשרות להזמין כרטיסים מראש. היחידים שנכנסים ללא תור הם קבוצות מאורגנות.

קחו בחשבון שביום שלישי הארמון סגור. וכך גם בכל שני אחרון של כל חודש. 

הדבר השני ששווה מאוד ביקור זה הגן של יקטרינה הוא כל כך יפה שאני לא יודעת בדיוק לשים אצבע מה מיוחד בו. חושבת שהדבר המעניין זה השילוב של  2 סגנונות שונים לחלוטין. החלק הראשון של הגן נוצר בזמנים של יליזבטה , בתו של פיוטר הראשון והסגנון אותו בחרה עבור הגן היה סגנון הצרפתי.
סגנון שמאפיין אותו - צורות גאומטריות, גיזום שווה, שבילים ישרים או במילים אחרות משהו מדוגם.
החלק השני של הגן זה החלק האנגלי. שנוצר על ידי יקטרינה הגדולה.
והגן האנגלי הזה ,  זה שלמות, זאת הרמוניה , זאת מדיטציה והטבע במיטבו. 

כל מבנה שקיים בגן יש לו סיבה סיפור והקדשה. אני כמובן מספרת אותם למשפחתי וכולנו מבלים בגן הזה אין ספור שעות. 







כל כך הרבה ירוק מסביב שזה מרחיב את הלב 





אמרנו שלכל דבר בגן יש סיפור , אז הנה אחד מהם :

בת האיכר הצעירה בדרכה לשוק חלמה על עושרה העתידי.  היא דמיינה את עצמה כעשירה באופן כל כך מוחשי שקפצה מאושר במציאות ולא בדמיון, וכשעשתה זאת היא לרגע שכחה שבידה כד מלא בחלב. הכד התרסק, החלב נשפך , והיא נעצבת וחושבת על חוסר המזל שלה. פסל שהוא המחשה לאיך מגדלי אוויר מתרסקים לרסיסים מול המציאות :-) . שושה נכנסת לדמות ...הפסל מקבל התייחסות בשיריו של פושקין וגם של אנה אחמטובה.  











פיוטר הראשון גילה לרוסיה את הגישה לים הבלטי (זוכרים את אותה מלחמה הצפונית עם השוודים?) . יקטרינה שהעריצה את פיוטר החליטה שגם גישה לים  השחור לא תזיק לרוסיה והכריזה מלחמה לתורכיה. 

ולכן כל מי שאי פעם תהה, קרא , ולא הבין או פשוט שכח פרט היסטורי שעונה על כל המחלקות סביב צירופה של קרים לאחרונה לרוסיה, מציעה לקרוא על מלחמה רוסית תורכית ולגלות שיקטרינה היא זאת שצירפה את קרים לרוסיה כשרוסיה ניצחה את התורכים...i rest my case, ולכן קרים הוא של הרוסיים ולא של האוקראינים..

ושוב, לכל דבר בגן יש סיפור, הנה עוד אחד מהם..
במאה 17 בים האגאי חיל הים הרוסי נלחם בחיל הים התורכי , הרוסים חיסלו את אוניית הדגל של התורכיים , התורכים, למרות שהכוחות שלהם היו פי שניים יותר גדולים מהכוחות של הרוסיים, מיהרו להסתתר במפרץ העיר Çeşme. בלילה ,קבוצת אונייות רוסיות התקרבו למפרץ ופתחו באש ולא חדלו עד שלא שרפו את אחרון הכלים של חיל הים. . המלחמה הסתיימה. 

היות והנצחון של הרוסים התרחש בים יקטרינה ציוותה לבנות את עמוד הזכרון בתוך המים. והנה העמוד במלוא תפארתו . כולו משייש , ובסיסו וגרניט. חרטומים של אוניות לקישוט, נשר נחושת סמלה של רוסיה, וירח שבור סמלה של תורכיה. 






מהגן יש אין ספור תמונות , אין ספור פסלים שמספרים סיפור זה או אחר, האמת הכל שווה ביקור, ואי אפשר להספיק לשוטט בגן המרהיב, אבל כדי להתקדם בסיפור ממשיכה איתכם לארמון. 

עם רכשית הכרטיס לארמון (400 רובל מבוגר, ילד עד גיל 16 חינם ) כדאי לסייר בו  עם סיור שבתחילתו כל אחד מקבל סט אוזניות. הסיור מתנהל גם באנגלית ,והיתרון שלו שהאתם יכולים להתרחק מהמדריכה , הטכנולוגיה היא כזאת שלא משנה, אם תתרחקו אתם תשמעו את ההסבר שלה באזניות. מגניב לגמרי.  אצל הבנות שלנו נרשמה התלהבות גדולה בעניין. 








את חדר הענבר אסור לצלם , תתרשמו מהתמונה מהאתר של הארמון. החדר הזה מהפנט במציאות היות והכל בו מענבר. בהחלט מרשים ומפעים.  


ותראו את האח הזה , כמה יפה , מרשים ועשיר 


בסיור מספרים על ההיסטוריה, על פיוטר, על ביתו, על יקטרינה הגדולה, על הגרמנים , על הנזק העצום ומעבר להרגשת עושר שמקבלים גם אם הייתם מסתובבים לבד, יוצאים עם ערך מוסף בסה"כ.

רצינו לרכב על אופנים בגן אלכסנדר הסמוך, רצינו עוד ועוד אבל לא ברור איך היום הזה טס ואנחנו חוזרים למרכז לסיום יום במסעדה. 


יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

13.8.14

13.8.14

כשאתם נוסעים לעיר גדולה עם ילדים, כדאי שתתכנו לבקר במקומות ל"ילדים", כשאתם נוסעים עם בנות אנרגטיות כשאחת בת 10 והשנייה בת 5, סקרניות ואוהבות אקשן , אתם צריכים לעשות הפוגות מהתוכנית האומנותית ולבנות לפחות חצאי ימים שיתמקדו רק במה שיעשה להן את הזמן למעניין :-) או במילים אחרות את הבוקר הזה אנחנו מתחילים במוזיאון המדע. אצלנו , חובבים את הז'אנר, לא משנה איפה נטייל, אם יהיה אחד כזה שווה, נבקר.

אבל מה, כאן, המוזיאון הוא בכלל  לא העיקר. 

המקום נקרא LabirintUM 
המשמעות של השם: לאבירינט -מבוך, אום -שכל. תאחדו ויצא לכם מבוך השכל. 
תחנת מטרו קרובה : Petrogradchkaya
הכתובת: Lev Tolstoy 9A
הבנות הולכות להתנסות במשהו שטרם חוו. 
רשמתי אותן למעין שואו מעין סדנא. 

במוזיאון מגוון תכניות שמתקיימות בכל יום בשעה 12:15, 14:00, 15:45( נכון לתקופה בה ביקרנו )
כרטיסים עלו: ילדים - 600 רובל, מבוגר - 350 (בימי חול). 
הסדנה  נמשכת שעה וחצי, 45 דקות של המופע במעבדה, סיור של 45 דקות עם השחקנים של המוזיאון, אחרי כשנפרדים מהשחקנים , יש אפשרות להמשיך לבד במוזיאון: לגעת, ללמוד ולהסתכל - כאן המקום לא שונה מכל מוזיאון מדע אחר שביקרתם בו כזה שמכבד את עצמו.

היה כל כך כל כך מעניין, עד כדי שנצבט לי הלב. בעיקר בגלל שהיה מעולה! לא הפסקנו להגיד איך  בארץ ,בכל המוזיאונים שלנו (מדע) עם כל העליה הרוסית הענקית שארצנו התכבדה לקלוט, איך?! לא חשבו על זה קודם?. זה כל כך מתבקש ומקרב ילדים למדע, מסקרן וגורם להם לרצות לדעת עוד ועוד. 

החיסרון הכי גדול של המקום- השפה.
לקחתי את זה כל כך אישי, כי חשבתי על כל התיירים הישראלים שירצו לנסוע עם הילדים שלהם ,שכתבתי למנהל המקום. הם שוקלים ברצינות לעשות את הסדנאות באנגלית.
הועיל והכסף מדבר ,ככל הנראה זה גם מה שיקרה. אולי כבר קורה. לא בדקתי. 

שתי נשים מעבירות את הסדנה. אחת היא הפרופסור. השנייה היא מתמחה מתלהבת, שכדי להיכנס לדמות, כתבה על הידיים שלה כל מיני נוסחאות מתמטיות :-) . הסדנה הייתה כל כך משעשעת ומעניינת, שאני באמת לא בטוחה מי נהנה כאן יותר, אנחנו או הבנות. 

הם בערך ערבבו את כל המרכבים של טבלת מנדלייב :-) , גרמו לילדים להסתכל בפה פעור , הבעירו, התסיסו, הזיזו , הרעידו ומה לא..לסיכום: סדנה מסוג של מזון למוח והנאה ענקית. 

הבנות שלנו לא הבינו את הכל (מבחינה שפה) , במיוחד צ'וצ'ה הקטנה, אך זה לשנייה לא פגם בהתרשמות כוללת. 

עמדת ה"פרופסור" וה"מתמחה"


 משפריצים קרח 













הבנות מרותקות למדי 





 זה תיכף יכנס לתוך כד צר, אחרי איזה הוקוס פוקוס..

יוצרים חשמל משותף, מהחזקת ידיים קבוצתית - מגניב  


 אחרי הסדנה המשכנו להסתובב במוזיאון. 










כשיוצאים מתחנת המטרו כדי להגיע למוזיאון המדע וגם כדי לחזור למטרו אי אפשר לפספס את הבנין הזה. הבנין של רוזנשטרן, הידוע בשמו "בנין עם מגדלים"

קודם כל תמונה מהרשת שממחישה את המבנה במלוא העוצמה 


והתמונות הבאות הן שלנו. 




לאחר המהפכה, היה בבנין הזה בית קולנוע, אחרי אי אלו שנים, הוא הוכרז כנכס אדריכלי וככזה היה תחת שמירה של המדינה.בזמני היה כאן תאטרון כלשהו , וכעת , איזה כמעט עשרים שנים ממוקם כאן תאטרון על שם אנדריי מירונוב אחד השחקנים הגדולים של ברה"מ לשעבר. במציאות המבנה מרשים ביותר. 

ביום רביעי נכון לזמן הביקור שלנו בעיר, זה היה היום היחידי בו הרמיטאז' פתוח עד שעות מאוחרות בערב , עד שעה 21. כיום נוסף עוד יום ארוך נוסף (נדמה לי שישי, תבדקו בעצמכם) . 
באותו יום מופעל שעון "טווס הזהב" שלראות אותו מגיעים לדעתי אזרחי כל אומות העולם  יחד, אחרת אי אפשר להסביר את התור, העומס וכמות השפות ששומעים בו זמנית באולם בו האוצר הזה מוצג.

היעד הבא - הרמיטאז' 
לא חושבת שיש צורך להציג למישהו את המקום, והאמת קשה לכתוב על הרמיטאז' , הרי זה אחד המוזיאונים החשובים שיש בעולם כולו, הרי העושר הפנימי של המבנה שלו לא בטוח בכלל שיש לו מתחרה, לא נראה שהאוסף והעושר  יכול להשאיר מבקר כלשהו אדיש, המבקרים מסתובבים בארמון עם פה פעור. ביום אחד בקושי ניתן להתרשם מהמקום, והאמת גם לא ביומיים וגם לא בשבוע. 

פעם עשו מחקר  , שאם אדם שיגיע להרמיטאז' כמו אחד שיגיע לעבודה, ל 8 שעות, יעמוד דקה אחת ליד כל יצירת אומנות מהאוסף העשיר של המקום , ייקח לו 8 שנים כדי לסיים לצפות בהכל!!!








מספר טיפים
אתם לא רוצים לעמוד בתור שהוא באורך הגלות, תור שיכול לקחת כמה שעות טובות, ולכן הכי כדאי לרכוש כרטיסים דרך האינטרנט. 
אתם מקבלים למייל כרטיס כניסה, אותו מדפיסים , הוא לא מתייחס ליום ספציפי. 
תחזיקו את הכרטיס ביד כי כשתפסחו על פני אנשים שעומדים בתור תשתמשו בו כ"תגובה" למבטים שתקבלו :-) 
בכל אופן, אין לעמוד בתור לבעלי כרטיס און ליין, אפילו שזה לא לגמרי ברור .
אתם פשוט נכנסים וניגשים לקופות ראשיות.
גם שם יהיה תור. אתם צריכים לנפנף בכרטיס המודפס כדי שגם שם לא תעמדו. תהו אסרטיביים. 
בקופה הראשית יקחו לכם את הכרטיס המודפס ויפיקו לכם כרטיס ממוחשב שאיתו אתם נכנסים ללא כל תור. מדובר בהליך מאוד מהיר . הכרטיס הממוחשב לא כולל כניסה לחדר התכשיטים. 
אתם יכולים לקחת מדריך שמע אם מתחשק לכם, יש  הדרכה באנגלית. 

עבורנו זאת הייתה חוויה, עבורי זה היה כמו לשאוף אוויר צלול. כמה שזה נשמע אבסורדי בהקשר של מוזיאון סגור שנמצאים בו שעות.

כשהייתי נערה למדתי לקרוא אומנות בהרמיטאז', להסתכל על התמונה ולהבין, לא לראות רק אישה שוכבת או פרחים או אגרטל אלא לקרוא ציור, לקרוא צללים, לקרוא מסרים של ציירים, להבין את  הסיפורים שמאוחרי היצירה. זה חסר לי מאוד בארץ.

לאחרונה לאור גילוי סימני הסתקרנות מצד הבנות שלנו אני נהנת עד מאוד לחשוף אותן לעולם הזה . 

באופן אישי, יכולתי לגור כאן:-) . כל כך אוהבת. הכל. את המוזיאון הזה ואת המוזיאון הרוסי. למוזיאון הרוסי לא הגענו הפעם. מי שרוצה לראות אומנות רוסית מ ד ה י מ ה שלא יפספס.

בסיום הביקור יצאנו החוצה בזחילה. הבנות באופן מפתיע מאוד התרשמו מהפעלת שעון טווס. אותו שעון שהמונים נוהרים לראות את מתנת יקטרינה למאהב שלה ,  פוטיומקין . כיום זה מוצר מכני יחידי בסדר גודל כזה מהמאה ה-18 שלא התקלקל עד היום. 

לא אספר לכם את הדברים שאתם חייבים בעצמם להכיר , ולראות, וגם לכל מבקר קצב ומינון משלו , אספר רק כמה דברים פיקנטיים על המקום. 


הארמיטאז' התחיל מאוסף פרטי שרכשה יקטרינה הגדולה. 


ארמון עצמו כל כך מפואר , שאתם לא מצליחים להחליט מה לראות , את היצירות או את העיצוב השופע עושר. 

אף לא יצירת אומנות אחת לא ניזוקה ולא אבדה במלחמת העולם השנייה. זה הישג עצום. כ 2,000,000 יצירות הוגלו לאוראל , לעורף ,והוחזרו עם סיום המלחמה. 

בשנת 2006 אחת העובדות של הרמיטאז גנבה 221 מצגים. עלילה לסרט מתח. בטוחה שעוד יצולם כזה פעם. 

50 חתולים עובדים בשרות ההרמיטאז . תפקידם לשמור יצירות ממכרסמים שונים. 

הארמיטאז כולל  6 מבנים, אחת השלוחות שלו נמצאת באמסטרדם. יצירות מסנט פטרבורג  מועברות לאמסטרדם לתערוכות זמניות וחוזרות הביתה אחרי זמן מה. 

בהרמיטאז צולמו קטעים מסרטו של בונד Golden Eye, 1995

בשנת 1985 פסיכופט אחד הגיע למוזיאון עם חומצה גופרית וחיפש את הציור המפורסם של רמברנט "דנאה" . דנאה -הציור שמספר קטע ממתולוגיה יוונית, בו זאוס שחשק בדנאה שאותה כלא אביה , אראגוס אחרי שניבאו לו שנכדו ,הבן שייולד מבתו יהרוג אותו. זאוס הפך לגשם מזהב וחדר לתא בו דנאה הייתה כלואה, על הדרך הוא גם חדר אליה :-) וככה  נולד אל פירסיי . הציור מספר על זאוס שבצורת גשם זהב מגיע לאסירה ערומה. 

הפסיכי שנכנס למוזיאון שפך את החומצה על הציור, הצבעים מייד התמוססו , ולקח 20 שנים לשחזר את הציור. כעת אם רוצים לראות את דנאה , אפשרי, אך רק דרך זכוכית. 


נכון יהיה אם תתכנו עבורכם את המסלול בתוך המוזיאון, אנחנו הגענו מוכנים, אחרי שסימנתי את האולמות בהם נבקר. יעיל וחוסך זמן שגם ככה אין. זה הקישור.

בזמן הביקור שלנו, זכינו לראות תערוכה מ ד ה י מ ה  של אוסף הבגדים של הקיסריות . זה היה מרהיב. הסתכלנו על כל פרט ופרט על עבודת נמלים, על אומנות דרך הבדים, ורק יכולנו לדמיין את עצמנו באיזה נשף מלכותי בעודינו לובשים את הבגדים. טיפ: תבדקו תערוכות שמתקיימות במקום. 

קצת תמונות מהאתר הזה :

זה פרקט 


























הספרייה