יום שישי, 27 באוקטובר 2017

Puck's Glen היער המכושף וטירת אינברארי

נסענו לטירה Inveraray

הטירה איפה שצולמה הסדרה downton abbey  . לטירה גנים בסגנון האנגלי , ובסמוך אליו אגם פיין , loch fyne, שאוהב במיוחד על ידי דייגים שאוהבים פורל ודגי סלמון ,ומתחרי שייט תחרותי..או במילים אחרות עוד אגם סקוטי הורס את הבריאות. 
הטירה מהממת מבחוץ ובפנים, ומרשימה, ויש בה ריהוט יפה, חדרים מעוצבים בטוב טעם של אותה תקופה. בין כל הזהב והעושר , יש אפילו ספל זהב מתנת המלכה ויקטוריה. 

הטירה שייכת  עד היום למשפחת קאמבל, והם מתגוררים בטירה ככה שחלק ממנה סגור למבקרים (ואנחנו מתים על דברים כאלה, כי המשחק חפש את המטמון מקבל משמעות אחרת סטייל חפש את הדייר ) 

בטירה הזאת , כמו שמתבקש בכל טירה שמכבדת את העצמה, מתגוררת רוח רפאים. אומנם הטירה שייכת לדוכס של Argyll, ראש שבט   קאמבל , אך רוח רפאים לא שייכת למשפחה. לרוח קוראים ארפיסט, ארפיסט מאינברארי. תלו אותו בשטח של הטירה, טרום בנייתה. הרוח לבושה תמיד בקילט של השבט, ולרוב מופיעה בפני נשים ולא בפני גברים. ןאם היא נראת משוטטת על פני המים של האגם, זה סימן שמישהו מבני המשפחה ימות בקרוב. סתם אגדה, אבל ללא ספק מוסיפה לאווירת הביקור. 

כמובן שיש עוד אגדות שקשורות במקום, כולן עטופות ברוח התקופה, מלאות בנוסטלגיה וקסם. לנו היה כייף לשוטט . 

בינתיים אנחנו פוגשים את הדיירים הנוכחיים של הטירה , הדוכסים האלה :-) 

לטירה גנים מקסימים, שפורחים בכל מיני צבעים , עם עצים מיוחדים,  יש ריח של גשם באוויר, והטיול בתוכם מספק לנו התחלה פיוטית ליום



החולשה שלי לטירות סופקה בהחלט. 





את ההמשך אנחנו נעשה ביער מכושף שנקרא Puck's Glen

מחנים את הרכב בחניון מסודר, ונכנסים ליער. מנווטים בין מדרגות אבן שחוקות , וחלקלקות , נכנסים לערוץ הצר  ומתחילים להרגיש מהופנטים. הסיבה היחידה היא להיות מרוכזים היא  לא להחליק . 




Poca Ban היא פיה מקומית,, והיא מאוד  מתוחכמת. היא מתחזה לכדור צמר שעף באוויר.  בזמן שהיא מתעופפת באוויר היא צדה לה קורבנות תורניים כדי לגרור אותם לחגיגת פיות מקומית , אף אחד לא באמת יודע מה קורה לקורבן שנלקח לחגיגה, וזאת מהסיבה שאף אחד מעולם לא שרד לספר😆😝. אז אם אתם מרגישים שמשהו רך ונעים עוטף אותכם , שתדעו 😋 לא רק את פוקה אפשר לפגוש כאן,  גם  Ghillie Dhu, עוד פיה , שלובשת עלים במקום בגדים ומכוסה בטחבים לחים , ככה שבקלות ניתן להתבלבל ולחשוב שאתם רואים עץ שבמציאות זאת הפיה. 😉 (בהחלט מעביר זמן לילדים תוך כדי ההליכה ). כל הפיות האלה והאווירה של היער מאוד מתחברת   לשם של הנקיק , PUCK , כמו הדמות ממחזה של שקספיר  "חלום ליל הקיץ ". 
השם לגמרי הגיוני. ברור שגרות פה פיות😊. כי אי אפשר לבזבז יער מכושף כזה ללא דמויות דמיוניות כלשהן. 

אנחנו עוברים ורואים את הקסם הזה שפשוט עושה טוב בנפש , מפלים קטנטנים, גשרים מעץ, בריכות, נחלים, טחב תלוי, אבנים מתפוררות , ירוק שכמעט לא טבעי, פשוט מקסים לגמרי. 

המסלול כולו אמור לקחת שעתיים, אבל זה רק אם עושים אותו מעגלי ולא "מגדילים ראש" במקומות הלא נכונים ואז יוצא שעשיתם אותו 4 שעות. כמונו. 😊










ג'ימס דונקן , גילה את המקום , בשנת 1870. דונקן היה הבעלים של אחוזת Benmore estate. סוחר סוכר, מדען ואספן , הוא תכנן שקניון PUCK יהווה מקום שיפיל מרגליהם את האורחים שלו. בתקופה הויקטוריאנית עם האהדה הידועה דאז לסיפורי האגדות סטייל מכשפות והפיות  שהיווה חלק מהפולקלור המקומי בזמנו,   ללא ספק הרעיון שלו להרשים את האורחים,  היה מצליח לו. 

אך רק 150 שנים אחרי המקום נפתח עבור המבקרים. ורואים בו גם היום כאחד המסלולים היפים והסודיים של סקוטלנד.


ולחשוב שאנחנו מטיילים בתוך היער  הקלטי מצד אחד ונמצאים ממש בהישג יעד מהאוקיינוס האטלנטי מהצד השני . 

 




בגדול מתאים גם לא לבעלי כושר . קחו בחשבון שיש מדרגות לטפס. מחליק, ורצוי נעלים טובות. 

יום חמישי, 7 בספטמבר 2017

דוכן השטן Finnich Glen , פארק חבלים , וסוסי קלפיז

הבטחנו לילדים פארק חבלים. 
אבל מה הבעיה , שהוא לא מתאים לצ'וצ'ה. 
הכניסה רק מגיל 10 ווצ'וצ'ה היא רק בת 8. 
צ'צ'ה לא מודה בזה , אבל גם אם הכניסה הייתה אפשרית עבורה, הסיכוי שהיא הייתה עושה אומגה מעל היער לאורך 450 מטר כשהיא תלויה על חוט דק, ומטפסת על העצים כשהיא מחוברת לחבלים, הוא די שואף לאפס. 
אבל צ'וצ'ה דרמה קווין. 
היא כמובן מאוכזבת . אתם תלכו לכם, ואני שמאוד רוצה גם, אשאר כאן. אל תשימו לב אליי..
כפיצוי הבעל שלי עושה איתה טרק מסביב לפארק חבלים, עד למפל. 
בזמן שאני שושה ואיתי נטפס , נגלוש, ונעשה חיים משוגעים בין האוויר לבין האדמה , צ'וצ'ה והבעל שלי ימצאו מחבוא של אוכמניות, ירוצו חזרה לרכב לכדי למצוא כל כלי אפשרי לאיסוף ויקטפו מלא מלא מלא אוכמניות שבהמשך לאותו יום, חברתי המוכשרת תכין לנו מהם ריבה , ואנחנו נשב על כוס תה וניזכר בחוויות היום ונתמוגג מכל מה שעברנו. 
אבל זה בהמשך היום.. בינתיים אנחנו בדרך לפארק חבלים  שנמצא ב Aberfoyle . 
לא נרשמנו. למרות שמומלץ להירשם מראש. 
ילדים צריכים ליווי מבוגר. 
אנחנו עומדים ארבעתנו ומסתכלים אחד על השני. 
חברתי שפחדנית אומרת אין מצב 
בן זוגה , אומר מה אני עשיתי שזה מגיע לי 
בן זוגי אומר, אני חושב שתהיה לי סחרחורת 
אני , מסתכלת על שושה, שמסתכלת עליי ועושה לי כן כן כן כן , ברור שאת . 
למי זה ברור לא ברור , אבל כן אני הולכת עם הילדים וזאת הייתה חוויה מגניבה לגמרי. 

זה מה שאנחנו עשינו 






וזה מה שמי שלא טיפס עשו 





אחרי שכוחותינו חזרו בשלום , אנחנו ממשיכים ליעד שהיה עוד סיבה למה רצינו לבקר בסקוטלנד 



המקום נקרא דוכן השטן פיניץ גלן - Finnich Glenn - Devil's Pulpit


יש מקומות שכשאת מגלה אותם בתיכנון הטיול עף לך הראש מלדמיין איך הם במציאות.
ואז את בטוחה שאת ראית את זה איפשהו ואז במקרה בהיותך לא מכורה בכלל לספרים/סדרה "אאוטלנדר" שהסדרה הזאת כולה היא פרסומת אחת לסקוטלנד , את נזכרת בפרק 6 עונה 1 בו דוגל מקנזי עושה מבחן לקלר ונותן לה לשתות מהמים כדי לבדוק האם היא דוברת אמת. אם דוברת אמת היא תישאר בחיים, אם לא תמות מידיו.


הסצנה הזאת מצולמת במקום מהפנט ואת אומרת לעצמך אין מצב שהיופי הזה אמיתי . ואז בטיול אתם בעצם משתתפים במשחקי ניווט בשטח כדי למצוא את המקום שאין אליו אפילו שילוט ומאוד קשה למצוא אותו (הילדים אגב אוהבים את הקטע הזה של לחפש ..) ואז כשאתם מגיעים אתם פשוט מאבדים את כושר הדיבור...כי העיניים רואות והראש לא מאמין שזה כל כך כל כך כל כך יפה.



מה רק לא נאמר על המקום, שהשטן ערך כאן את אסיפותיו , שהמכשפות הוצאו כאן להורג, שדרואידים עשו כאן את המפגשיים הסודיים שלהם...כל הסיפורים האלה רק תורמים לאווירה המיסטית. גם כי קשה למצוא את המקום , וגם כי אי אפשר שהיופי הזה ישאר ללא התייחסות - בטוחה שהיה כאן משהו מרתק.



ככה יורדים לתוך דוכן השטן.




















תזכורת מהסרט 



 כמובן שערכנו את המבחן שלנו : ;-) 




The Kelpies
לא הייתי סגורה האם כן לכלול אותם בתיכנון. כמה שמחה שכן נסענו. 

ראשים של סוסים. פסלים מרשימים בגובה של 30 מטר. הפסלים נקראים "קלפי" על שמם ייצורים מיתולוגיים שהם  רוחות המים  המתגוררות בנהרות הסקוטיים ובאגמי ההרים. על פי האגדה, קלפים מסוגלים להפוך לבעלי חיים שונים ולבני אדם, אך לעתים קרובות יותר הם הופכים את עצמם לסוס שחור, סוס שבגודל של עשרה סוסים רגילים. 

אבל מה שמעניין בעצם שהפסל  Andy Scott , האחראי ליצירה המיוחדת הזאת, והיא אכן מיוחדת במציאות ומאוד מאוד מרשימה,   אמר שהראשים האלה הם לא אחרים אלא  השינוי  של העיר גלזגו , מהמקום שהעיר התאפיינה  בעיקר כעיר תעשייתית כבדה לעיר שקודם כל מפורסמת בשל פסטיבלי הפרחים שלה, ירידים חגיגיים, ותשתית מפותחת . או במילים אחרות: פעם גלזגו הייתה סוס עבודה, והיום  היא סוס מירוץ מלוטש - זאת המטאפורה של אנדי ואנחנו שלא הינו בגלזגו לפני שהיא עברה את השינוי שלה, אבל הינו בה עכשיו. והיא בהחלט עשתה לנו את זה . ולמתאפורה הזאת אני כל כך מתחברת והסוסים האלה עוד יותר מרשימים אותנו בזכות זה. 


יום שלישי, 1 באוגוסט 2017

הגשמת חלום באי Mull

למה חלום ? כי אחת הסיבות שבחרנו בסקוטלנד היא לצפות בפאפינים , הרצון הזה לראות אותם היה כמו איזה דיבוק, פאפינים או בקיצור פאפי (ציפורים שמזכירים פינגווינים מעופפים 😋) הם ציפוריים פוטוגניים ומרתקים ממש לצפיה. הסיבה הנוספת לסקוטלנד הייתה להיות במערת הפינגל שבאי סטאפה ו

בשביל הגשמת המטרות האלה, הינו צריכים להתעורר מוקדם, לארגן את עצמנו ובשעה7:30 בבוקר להפליג לאי MULL  . עושים את זה  במעבורת מעיירה OBAN. 

המעבורת מגיעה לעיירה Craignure

היה אפשר לנסוע  במעבורת עם הרכב ,והיה אפשר לקחת שייט מאובן למאל בתוספת שייטים פנימיים לאי סטאפה ( Staffa ) ולאי לונגה (Lunga, Treshnish Isles) .זה מה שעשינו.

בMULL  ביקרנו גם בעיירת  Tobermory, היא מקסימה ועם בתים צבעוניים כמו עוד עיירות של דייגים שיש ברחבי אירופה (דוגמה אי בורנו ליד ונציה שבאיטליה ) . 

את השייט התחלנו במבול. הים היה סוער. מזג אוויר הוסיף המון דרמה לנופים שמסביב. לא הספקנו להתפעל. 




עם ההגעה לאי, מייד עלינו לאוטובוס שהוביל אותנו ל Tobermory , כי ממנה יוצא  לשייט הבא שלנו, הפעם לאי Staffa.



השייט מקסים. לאורך כל הדרך רואים כלבי ים שוחים. ככה בהישג יד. בטבע. 

הקפטן הנלהב שלנו (והג'ינגי)  סיפר לנו המון מידע על המקום, על האי, מכל משפט שלו נשמעה אהבה גדולה וגאווה להיות מקומי. הוא שיתף אותנו  שיש לוויתינים בדרך ושנהיה ערניים כדי להספיק לראות. זאת החברה 


ככל שמתקרבים למערת פינגל - Fingal's Cave , או בשמה העממי מערה מוזיקלית שנמצאת באי סטאפה המהווה חלק מאיים הברידיים של סקוטלנד, מבינים שמה שעומדים לראות הוא יוצא מגדר הרגיל.


האי עצמו קטן מאוד   - קילומטר אורך ו 46 מטר גובה.





סטאפה בתרגום - אי של עמודים .

מדובר אי ועליו מערה שעשויה מגושי בזלת בצורת עמודים משושים, המזדקרים מהים וצומחים אל התקרה. עמודי הבזלת נוצרו כתוצאה מהתקררות והתמצקות של זרמי לבה שזרמו שם לפני 50,000 שנים . המראה  במציאות  מרהיב. 


כשהסירה מתקרבת מתקבל רושם שמה שרואים זאת  יד מושטת לאוקיינוס האטלנטי. עמודי הבזלת נראים כמו בניה מושלמת ולא כתופעת טבע . 






האגדה מספרת שהעמודים נבנו על ידי ענקים ולא ידי לבה. האמת גם אחרי הביקור במקום בלתי אפשרי לקלוט שטבע יצר יצירת מופת כזאת ובשלמות זהה כזאת. לא הפסקנו לחשוב על זה..ולתהות כיצד אפשרי בכלל ? עמדנו במקום נפעמים. 

הסירה מגיעה לאי ואנחנו יורדים אליו. הגלים מתנפצים על הסלעים וההרגשה לגמרי מיסטית. הכניסה למערה  מזכירה את כיפת הבניין ולכן קול שיוצא בתוך המערכה מתעכב כמה דקות והאפקט יוצר מעין נעימות (במיוחד למי שקשוב ) .
האבנים מתוך המערה מדמים את הרעש של הגלים , מתקבלת ההרגשה שהמערה שרה לך במקהלה . 
קול שיוצא החוצה כשנמצאים בתוך המערה נשמע גם כשנמצאים מחוצה לה. 

סקוטיים עתיקים קראו למערה An Uamh Bhin שבתרגום מערה  מוזיקלית ,אבל בהמשך שינו את שמה ל פין (קיצור של פינגל למקרה שהיו לכם מחשבות אחרות😋)  , גיבור קלטי שהיה ענק ועל פי אגדה אירלנדית בנה סכר שמחבר את סקוטלנד ואירלנד. 

באי יש עוד מערות שאין אליהן גישה מה אי אלא רק מהמים. הדבר שמתאפשר רק בשפל. 

 מערת  פינגל התגלתה במאה 17 על ידי חוקר אנגלי.  אחרי שגילה אותה הוא צהל בהתפלאות , איך אפשר להשוות בכלל יצירת אומנות כזאת של הטבע לארמונות וקתדרלות שנבנו על ידי בני אדם? 

 אני כל כך מסכימה עם המשפט הזה. חייבים לבקר במקום הזה כדי להבין את העוצמה של הטבע. זה בלתי נתפס מרוב יופי. זה בדיוק המקרה כשהמציאות עולה על התכנון. 






המערה המיוחדת הייתה להשראה למלחין מנדלסון שביקר בה וכל כך התרשם עד שכתב יצירה מוסיקלית יפהפיה וקרא לה "מערת פינגל". הנה 









להקת פינק פלויד האגדית כל כך התרשמו מהמקום שכתבו את היצירה שלהם שגם היא נקראת מערת פינגל . הנה כאן. המוזיקה ששומעים , שוב מזכירה את הקולות של המערה.





בשעה 12:15 אנחנו ממשיכים לאי Lunga , או הנה אנחנו בדרך להגשמת חלום

את כרטיסי הטיסה הזמנתי שנה מראש רק אחרי שקיבלתי אישור שבתחילת אוגוסט עדיין ניתן לצפות בפאפינים. הם עוזבים בפתאומיות בשבוע הראשון של אוגוסט. אין מועד מדויק. ואין לדעת מראש. אבל בשבוע הראשון של אוגוסט הם עדיין שם.

שיגעתי את החברה שמפעילה את השייט.

שלחתי להם מייל שנה מראש עם השאלה, האם אתם בטוחים שיהיו פאפינים ?

הם היו אדיבים ונחמדים ואישרו .

ככל שהתקרבנו לתאריך הטיול שלחתי להם את המייל השבועי, האם יש פאפינים ?

האם הם הרבה ? הם יחכו לנו ?

כשהגענו לאסוף את הכרטיסים לשייט יום אחד לפני השייט עצמו (זה היה תנאי של הכרטיס ) , ואיך שנכנסתי ואמרתי את שמי (הכרטיסים מממתינים במעטפה שמית ) , הם צהלו are you Jenny?

There are thousands and thousands of puffins , they are waiting just for you
אחרי שסיימתי לחבק את כל הפקידות שעבדו במשרד הכרטיסים וצעקתי להם god bless Scotland
התחלתי לספור דקות למפגש המרגש עם הפינגווינים המעופפים האלה


האם לונגה , הוא הגדול מכל האיים של Treshnish Isles. הוא אי בודד. יש בו שרידי חיים מפעם (אם תרצו לראות את השרידים תצטרכו לטפס קצת למעלה ואז התצפית היא מרהיבה ), אבל לא בשביל זה אנחנו כאן. 




תכננתי גם פיקניק כארוחת הצהרים, וחייבת להגיד לכם שזה היה כל כך כל כך כייף. לשבת באי בודד אי שם קרוב לאוקיינוס באמצע הים ושום כלום , באי שנשלט על ידי ציפורים שחלמנו לפגוש , ואותנו ככה בשיא הרוגע והכייף עם הסלסלת דברים טובים שנערכנו מראש – במילה אחת – קסם!

אנחנו יורדים מהסירה, הולכים על האבנים, מטפסים טיפה לתוך האי ו O M G !!!




פאפינים - thousands and thousands of puffins - גן ע ד ן זה כאן. לצפות בהם זאת חוויה , הם מתקשרים, מדברים, שמחים , עצובים, כועסים, נכנסים לבתים שלהם, יוצאים מהם, עפים, חוזרים עם אוכל, שוב מתקשקשים אחד עם השני , או לסיכום - שיא המתיקות . וואו. 
























מתחילים ללכת בחזרה אל הסירה 


בדרך חזרה פוגשים את החברים החמודים האלה, כלבי ים משתזפים בשמש הסקוטית 




אנחנו בדרך לחנות שוקולד , בה מייצרים שוקולד במקום ולאכול גלידה, קצת לספוג מעיירת חוף מקסימה הזאת 





נפרדים בצער רב מהאי וחוזרים בחזרה