13.8.14
כשאתם נוסעים לעיר גדולה עם ילדים, כדאי שתתכנו לבקר במקומות ל"ילדים", כשאתם נוסעים עם בנות אנרגטיות כשאחת בת 10 והשנייה בת 5, סקרניות ואוהבות אקשן , אתם צריכים לעשות הפוגות מהתוכנית האומנותית ולבנות לפחות חצאי ימים שיתמקדו רק במה שיעשה להן את הזמן למעניין :-) או במילים אחרות את הבוקר הזה אנחנו מתחילים במוזיאון המדע. אצלנו , חובבים את הז'אנר, לא משנה איפה נטייל, אם יהיה אחד כזה שווה, נבקר.
אבל מה, כאן, המוזיאון הוא בכלל לא העיקר.
תחנת מטרו קרובה : Petrogradchkaya
הכתובת: Lev Tolstoy 9A
הבנות הולכות להתנסות במשהו שטרם חוו.
הבנות הולכות להתנסות במשהו שטרם חוו.
רשמתי אותן למעין שואו מעין סדנא.
במוזיאון מגוון תכניות שמתקיימות בכל יום בשעה 12:15, 14:00, 15:45( נכון לתקופה בה ביקרנו )
כרטיסים עלו: ילדים - 600 רובל, מבוגר - 350 (בימי חול).
הסדנה נמשכת שעה וחצי, 45 דקות של המופע במעבדה, סיור של 45 דקות עם השחקנים של המוזיאון, אחרי כשנפרדים מהשחקנים , יש אפשרות להמשיך לבד במוזיאון: לגעת, ללמוד ולהסתכל - כאן המקום לא שונה מכל מוזיאון מדע אחר שביקרתם בו כזה שמכבד את עצמו.
היה כל כך כל כך מעניין, עד כדי שנצבט לי הלב. בעיקר בגלל שהיה מעולה! לא הפסקנו להגיד איך בארץ ,בכל המוזיאונים שלנו (מדע) עם כל העליה הרוסית הענקית שארצנו התכבדה לקלוט, איך?! לא חשבו על זה קודם?. זה כל כך מתבקש ומקרב ילדים למדע, מסקרן וגורם להם לרצות לדעת עוד ועוד.
החיסרון הכי גדול של המקום- השפה.
לקחתי את זה כל כך אישי, כי חשבתי על כל התיירים הישראלים שירצו לנסוע עם הילדים שלהם ,שכתבתי למנהל המקום. הם שוקלים ברצינות לעשות את הסדנאות באנגלית.
הועיל והכסף מדבר ,ככל הנראה זה גם מה שיקרה. אולי כבר קורה. לא בדקתי.
לקחתי את זה כל כך אישי, כי חשבתי על כל התיירים הישראלים שירצו לנסוע עם הילדים שלהם ,שכתבתי למנהל המקום. הם שוקלים ברצינות לעשות את הסדנאות באנגלית.
הועיל והכסף מדבר ,ככל הנראה זה גם מה שיקרה. אולי כבר קורה. לא בדקתי.
שתי נשים מעבירות את הסדנה. אחת היא הפרופסור. השנייה היא מתמחה מתלהבת, שכדי להיכנס לדמות, כתבה על הידיים שלה כל מיני נוסחאות מתמטיות :-) . הסדנה הייתה כל כך משעשעת ומעניינת, שאני באמת לא בטוחה מי נהנה כאן יותר, אנחנו או הבנות.
הם בערך ערבבו את כל המרכבים של טבלת מנדלייב :-) , גרמו לילדים להסתכל בפה פעור , הבעירו, התסיסו, הזיזו , הרעידו ומה לא..לסיכום: סדנה מסוג של מזון למוח והנאה ענקית.
הבנות שלנו לא הבינו את הכל (מבחינה שפה) , במיוחד צ'וצ'ה הקטנה, אך זה לשנייה לא פגם בהתרשמות כוללת.
עמדת ה"פרופסור" וה"מתמחה"
משפריצים קרח
זה תיכף יכנס לתוך כד צר, אחרי איזה הוקוס פוקוס..
אחרי הסדנה המשכנו להסתובב במוזיאון.
כשיוצאים מתחנת המטרו כדי להגיע למוזיאון המדע וגם כדי לחזור למטרו אי אפשר לפספס את הבנין הזה. הבנין של רוזנשטרן, הידוע בשמו "בנין עם מגדלים"
קודם כל תמונה מהרשת שממחישה את המבנה במלוא העוצמה
והתמונות הבאות הן שלנו.
לאחר המהפכה, היה בבנין הזה בית קולנוע, אחרי אי אלו שנים, הוא הוכרז כנכס אדריכלי וככזה היה תחת שמירה של המדינה.בזמני היה כאן תאטרון כלשהו , וכעת , איזה כמעט עשרים שנים ממוקם כאן תאטרון על שם אנדריי מירונוב אחד השחקנים הגדולים של ברה"מ לשעבר. במציאות המבנה מרשים ביותר.
ביום רביעי נכון לזמן הביקור שלנו בעיר, זה היה היום היחידי בו הרמיטאז' פתוח עד שעות מאוחרות בערב , עד שעה 21. כיום נוסף עוד יום ארוך נוסף (נדמה לי שישי, תבדקו בעצמכם) .
באותו יום מופעל שעון "טווס הזהב" שלראות אותו מגיעים לדעתי אזרחי כל אומות העולם יחד, אחרת אי אפשר להסביר את התור, העומס וכמות השפות ששומעים בו זמנית באולם בו האוצר הזה מוצג.
היעד הבא - הרמיטאז'
לא חושבת שיש צורך להציג למישהו את המקום, והאמת קשה לכתוב על הרמיטאז' , הרי זה אחד המוזיאונים החשובים שיש בעולם כולו, הרי העושר הפנימי של המבנה שלו לא בטוח בכלל שיש לו מתחרה, לא נראה שהאוסף והעושר יכול להשאיר מבקר כלשהו אדיש, המבקרים מסתובבים בארמון עם פה פעור. ביום אחד בקושי ניתן להתרשם מהמקום, והאמת גם לא ביומיים וגם לא בשבוע.
פעם עשו מחקר , שאם אדם שיגיע להרמיטאז' כמו אחד שיגיע לעבודה, ל 8 שעות, יעמוד דקה אחת ליד כל יצירת אומנות מהאוסף העשיר של המקום , ייקח לו 8 שנים כדי לסיים לצפות בהכל!!!
מספר טיפים:
אתם לא רוצים לעמוד בתור שהוא באורך הגלות, תור שיכול לקחת כמה שעות טובות, ולכן הכי כדאי לרכוש כרטיסים דרך האינטרנט.
אתם מקבלים למייל כרטיס כניסה, אותו מדפיסים , הוא לא מתייחס ליום ספציפי.
תחזיקו את הכרטיס ביד כי כשתפסחו על פני אנשים שעומדים בתור תשתמשו בו כ"תגובה" למבטים שתקבלו :-)
בכל אופן, אין לעמוד בתור לבעלי כרטיס און ליין, אפילו שזה לא לגמרי ברור .
אתם פשוט נכנסים וניגשים לקופות ראשיות.
גם שם יהיה תור. אתם צריכים לנפנף בכרטיס המודפס כדי שגם שם לא תעמדו. תהו אסרטיביים.
בקופה הראשית יקחו לכם את הכרטיס המודפס ויפיקו לכם כרטיס ממוחשב שאיתו אתם נכנסים ללא כל תור. מדובר בהליך מאוד מהיר . הכרטיס הממוחשב לא כולל כניסה לחדר התכשיטים.
אתם יכולים לקחת מדריך שמע אם מתחשק לכם, יש הדרכה באנגלית.
עבורנו זאת הייתה חוויה, עבורי זה היה כמו לשאוף אוויר צלול. כמה שזה נשמע אבסורדי בהקשר של מוזיאון סגור שנמצאים בו שעות.
כשהייתי נערה למדתי לקרוא אומנות בהרמיטאז', להסתכל על התמונה ולהבין, לא לראות רק אישה שוכבת או פרחים או אגרטל אלא לקרוא ציור, לקרוא צללים, לקרוא מסרים של ציירים, להבין את הסיפורים שמאוחרי היצירה. זה חסר לי מאוד בארץ.
לאחרונה לאור גילוי סימני הסתקרנות מצד הבנות שלנו אני נהנת עד מאוד לחשוף אותן לעולם הזה .
באופן אישי, יכולתי לגור כאן:-) . כל כך אוהבת. הכל. את המוזיאון הזה ואת המוזיאון הרוסי. למוזיאון הרוסי לא הגענו הפעם. מי שרוצה לראות אומנות רוסית מ ד ה י מ ה שלא יפספס.
בסיום הביקור יצאנו החוצה בזחילה. הבנות באופן מפתיע מאוד התרשמו מהפעלת שעון טווס. אותו שעון שהמונים נוהרים לראות את מתנת יקטרינה למאהב שלה , פוטיומקין . כיום זה מוצר מכני יחידי בסדר גודל כזה מהמאה ה-18 שלא התקלקל עד היום.
לא אספר לכם את הדברים שאתם חייבים בעצמם להכיר , ולראות, וגם לכל מבקר קצב ומינון משלו , אספר רק כמה דברים פיקנטיים על המקום.
הארמיטאז' התחיל מאוסף פרטי שרכשה יקטרינה הגדולה.
ארמון עצמו כל כך מפואר , שאתם לא מצליחים להחליט מה לראות , את היצירות או את העיצוב השופע עושר.
אף לא יצירת אומנות אחת לא ניזוקה ולא אבדה במלחמת העולם השנייה. זה הישג עצום. כ 2,000,000 יצירות הוגלו לאוראל , לעורף ,והוחזרו עם סיום המלחמה.
בשנת 2006 אחת העובדות של הרמיטאז גנבה 221 מצגים. עלילה לסרט מתח. בטוחה שעוד יצולם כזה פעם.
50 חתולים עובדים בשרות ההרמיטאז . תפקידם לשמור יצירות ממכרסמים שונים.
הארמיטאז כולל 6 מבנים, אחת השלוחות שלו נמצאת באמסטרדם. יצירות מסנט פטרבורג מועברות לאמסטרדם לתערוכות זמניות וחוזרות הביתה אחרי זמן מה.
בהרמיטאז צולמו קטעים מסרטו של בונד Golden Eye, 1995
בשנת 1985 פסיכופט אחד הגיע למוזיאון עם חומצה גופרית וחיפש את הציור המפורסם של רמברנט "דנאה" . דנאה -הציור שמספר קטע ממתולוגיה יוונית, בו זאוס שחשק בדנאה שאותה כלא אביה , אראגוס אחרי שניבאו לו שנכדו ,הבן שייולד מבתו יהרוג אותו. זאוס הפך לגשם מזהב וחדר לתא בו דנאה הייתה כלואה, על הדרך הוא גם חדר אליה :-) וככה נולד אל פירסיי . הציור מספר על זאוס שבצורת גשם זהב מגיע לאסירה ערומה.
הפסיכי שנכנס למוזיאון שפך את החומצה על הציור, הצבעים מייד התמוססו , ולקח 20 שנים לשחזר את הציור. כעת אם רוצים לראות את דנאה , אפשרי, אך רק דרך זכוכית.
נכון יהיה אם תתכנו עבורכם את המסלול בתוך המוזיאון, אנחנו הגענו מוכנים, אחרי שסימנתי את האולמות בהם נבקר. יעיל וחוסך זמן שגם ככה אין. זה הקישור.
בזמן הביקור שלנו, זכינו לראות תערוכה מ ד ה י מ ה של אוסף הבגדים של הקיסריות . זה היה מרהיב. הסתכלנו על כל פרט ופרט על עבודת נמלים, על אומנות דרך הבדים, ורק יכולנו לדמיין את עצמנו באיזה נשף מלכותי בעודינו לובשים את הבגדים. טיפ: תבדקו תערוכות שמתקיימות במקום.
קצת תמונות מהאתר הזה :
זה פרקט
הספרייה
הבנות שלנו לא הבינו את הכל (מבחינה שפה) , במיוחד צ'וצ'ה הקטנה, אך זה לשנייה לא פגם בהתרשמות כוללת.
עמדת ה"פרופסור" וה"מתמחה"
 |
הבנות מרותקות למדי
|
 |
יוצרים חשמל משותף, מהחזקת ידיים קבוצתית - מגניב
|
כשיוצאים מתחנת המטרו כדי להגיע למוזיאון המדע וגם כדי לחזור למטרו אי אפשר לפספס את הבנין הזה. הבנין של רוזנשטרן, הידוע בשמו "בנין עם מגדלים"
קודם כל תמונה מהרשת שממחישה את המבנה במלוא העוצמה
והתמונות הבאות הן שלנו.
לאחר המהפכה, היה בבנין הזה בית קולנוע, אחרי אי אלו שנים, הוא הוכרז כנכס אדריכלי וככזה היה תחת שמירה של המדינה.בזמני היה כאן תאטרון כלשהו , וכעת , איזה כמעט עשרים שנים ממוקם כאן תאטרון על שם אנדריי מירונוב אחד השחקנים הגדולים של ברה"מ לשעבר. במציאות המבנה מרשים ביותר.
ביום רביעי נכון לזמן הביקור שלנו בעיר, זה היה היום היחידי בו הרמיטאז' פתוח עד שעות מאוחרות בערב , עד שעה 21. כיום נוסף עוד יום ארוך נוסף (נדמה לי שישי, תבדקו בעצמכם) .
באותו יום מופעל שעון "טווס הזהב" שלראות אותו מגיעים לדעתי אזרחי כל אומות העולם יחד, אחרת אי אפשר להסביר את התור, העומס וכמות השפות ששומעים בו זמנית באולם בו האוצר הזה מוצג.
היעד הבא - הרמיטאז'
לא חושבת שיש צורך להציג למישהו את המקום, והאמת קשה לכתוב על הרמיטאז' , הרי זה אחד המוזיאונים החשובים שיש בעולם כולו, הרי העושר הפנימי של המבנה שלו לא בטוח בכלל שיש לו מתחרה, לא נראה שהאוסף והעושר יכול להשאיר מבקר כלשהו אדיש, המבקרים מסתובבים בארמון עם פה פעור. ביום אחד בקושי ניתן להתרשם מהמקום, והאמת גם לא ביומיים וגם לא בשבוע.
פעם עשו מחקר , שאם אדם שיגיע להרמיטאז' כמו אחד שיגיע לעבודה, ל 8 שעות, יעמוד דקה אחת ליד כל יצירת אומנות מהאוסף העשיר של המקום , ייקח לו 8 שנים כדי לסיים לצפות בהכל!!!
מספר טיפים:
אתם לא רוצים לעמוד בתור שהוא באורך הגלות, תור שיכול לקחת כמה שעות טובות, ולכן הכי כדאי לרכוש כרטיסים דרך האינטרנט.
אתם מקבלים למייל כרטיס כניסה, אותו מדפיסים , הוא לא מתייחס ליום ספציפי.
תחזיקו את הכרטיס ביד כי כשתפסחו על פני אנשים שעומדים בתור תשתמשו בו כ"תגובה" למבטים שתקבלו :-)
בכל אופן, אין לעמוד בתור לבעלי כרטיס און ליין, אפילו שזה לא לגמרי ברור .
אתם פשוט נכנסים וניגשים לקופות ראשיות.
גם שם יהיה תור. אתם צריכים לנפנף בכרטיס המודפס כדי שגם שם לא תעמדו. תהו אסרטיביים.
בקופה הראשית יקחו לכם את הכרטיס המודפס ויפיקו לכם כרטיס ממוחשב שאיתו אתם נכנסים ללא כל תור. מדובר בהליך מאוד מהיר . הכרטיס הממוחשב לא כולל כניסה לחדר התכשיטים.
אתם יכולים לקחת מדריך שמע אם מתחשק לכם, יש הדרכה באנגלית.
עבורנו זאת הייתה חוויה, עבורי זה היה כמו לשאוף אוויר צלול. כמה שזה נשמע אבסורדי בהקשר של מוזיאון סגור שנמצאים בו שעות.
כשהייתי נערה למדתי לקרוא אומנות בהרמיטאז', להסתכל על התמונה ולהבין, לא לראות רק אישה שוכבת או פרחים או אגרטל אלא לקרוא ציור, לקרוא צללים, לקרוא מסרים של ציירים, להבין את הסיפורים שמאוחרי היצירה. זה חסר לי מאוד בארץ.
לאחרונה לאור גילוי סימני הסתקרנות מצד הבנות שלנו אני נהנת עד מאוד לחשוף אותן לעולם הזה .
באופן אישי, יכולתי לגור כאן:-) . כל כך אוהבת. הכל. את המוזיאון הזה ואת המוזיאון הרוסי. למוזיאון הרוסי לא הגענו הפעם. מי שרוצה לראות אומנות רוסית מ ד ה י מ ה שלא יפספס.
בסיום הביקור יצאנו החוצה בזחילה. הבנות באופן מפתיע מאוד התרשמו מהפעלת שעון טווס. אותו שעון שהמונים נוהרים לראות את מתנת יקטרינה למאהב שלה , פוטיומקין . כיום זה מוצר מכני יחידי בסדר גודל כזה מהמאה ה-18 שלא התקלקל עד היום.
לא אספר לכם את הדברים שאתם חייבים בעצמם להכיר , ולראות, וגם לכל מבקר קצב ומינון משלו , אספר רק כמה דברים פיקנטיים על המקום.
הארמיטאז' התחיל מאוסף פרטי שרכשה יקטרינה הגדולה.
ארמון עצמו כל כך מפואר , שאתם לא מצליחים להחליט מה לראות , את היצירות או את העיצוב השופע עושר.
אף לא יצירת אומנות אחת לא ניזוקה ולא אבדה במלחמת העולם השנייה. זה הישג עצום. כ 2,000,000 יצירות הוגלו לאוראל , לעורף ,והוחזרו עם סיום המלחמה.
בשנת 2006 אחת העובדות של הרמיטאז גנבה 221 מצגים. עלילה לסרט מתח. בטוחה שעוד יצולם כזה פעם.
50 חתולים עובדים בשרות ההרמיטאז . תפקידם לשמור יצירות ממכרסמים שונים.
הארמיטאז כולל 6 מבנים, אחת השלוחות שלו נמצאת באמסטרדם. יצירות מסנט פטרבורג מועברות לאמסטרדם לתערוכות זמניות וחוזרות הביתה אחרי זמן מה.
בהרמיטאז צולמו קטעים מסרטו של בונד Golden Eye, 1995
בשנת 1985 פסיכופט אחד הגיע למוזיאון עם חומצה גופרית וחיפש את הציור המפורסם של רמברנט "דנאה" . דנאה -הציור שמספר קטע ממתולוגיה יוונית, בו זאוס שחשק בדנאה שאותה כלא אביה , אראגוס אחרי שניבאו לו שנכדו ,הבן שייולד מבתו יהרוג אותו. זאוס הפך לגשם מזהב וחדר לתא בו דנאה הייתה כלואה, על הדרך הוא גם חדר אליה :-) וככה נולד אל פירסיי . הציור מספר על זאוס שבצורת גשם זהב מגיע לאסירה ערומה.
הפסיכי שנכנס למוזיאון שפך את החומצה על הציור, הצבעים מייד התמוססו , ולקח 20 שנים לשחזר את הציור. כעת אם רוצים לראות את דנאה , אפשרי, אך רק דרך זכוכית.
נכון יהיה אם תתכנו עבורכם את המסלול בתוך המוזיאון, אנחנו הגענו מוכנים, אחרי שסימנתי את האולמות בהם נבקר. יעיל וחוסך זמן שגם ככה אין. זה הקישור.
בזמן הביקור שלנו, זכינו לראות תערוכה מ ד ה י מ ה של אוסף הבגדים של הקיסריות . זה היה מרהיב. הסתכלנו על כל פרט ופרט על עבודת נמלים, על אומנות דרך הבדים, ורק יכולנו לדמיין את עצמנו באיזה נשף מלכותי בעודינו לובשים את הבגדים. טיפ: תבדקו תערוכות שמתקיימות במקום.
קצת תמונות מהאתר הזה :
זה פרקט
הספרייה
