בטיול חורף מפברואר 2016 שכולו היה באיטליה והוגדר כטיול קרנבלים , השתתפנו בשלושה קרנבלים שונים.
בפברואר 2017 חזרנו לעוד קרנבל מטורף אחר , שעליו יסופר בהמשך.
הטיסה שלנו הייתה למילאנו .היום אפשר לטוס לברגמו , לונציה. לשלב יעדים בהלוך וחזור וכך לבנות טיול קרנבלים מושלם.
הראשון קרנבל ניוקי בורונה , השני קרנבל המסכות בונציה, והשלישי קרב התפוזים באיבראה.
בפה אחד , וללא היסוס , קרב התפוזים נבחר אצלנו למקום ראשון בין שלושתם. ולא , לא באמת יש צורך לעשות השוואה...רק אם אתם רוצים לחדד ממה הכי התלהבנו. אז שתדעו. מזה.
כי הוא שונה, מדליק, מצחיק, קצת מסוכן ולפני שאתחיל לספר אזהיר למקרה שבא לכם לטייל בעקבותינו, הוא בפרוש מתאים רק לבעלי ראש פתוח ולא מתאים לכל אחד (למשל: אנשים שקשה להם בכללי עם קרבות, לאנשים שרואים בזה בזבוז פירות בזמן שיש רעב באפריקה וכו') .
הכל התחיל בימי הביניים הרחוקים, ואם נדייק במאה ה 12.
בתקופת שלטונו של הפיאודלים העריצים באיטליה.
על פי המנהג הישן וההזוי , לשליט המקומי הייתה זכות הלילה הראשון ,
המשמעות שבליל הכלולות הראשון השליט יכל לקבל כל כלה צעירה שגרה בעיר שלו ,לעצמו , לכלה ולבעלה לא הייתה כל זכות סירוב.
וכך היה עם ויולטה היפייפיה , בת הטוחן. ביום חתונתה , השליט שצהל שתה ואכל יחד עם כל האורחים , התבונן בכלה הצעירה והתוססת וחיכה שיגיע כבר ערב ושהיא תתייצב בטירתו.
אבל ויולטה הייתה סוררת, ודעתנית , וכל העסק הזה לא בא לה טוב.
היא סירבה להיות עוד אישה שתצטרך לעשות האשתג של #metoo אחרי שהשליט יקבל את בתוליה, וממש לא עניין אותה שהשליט מתכסה בחוק כשמכריח אותה להתמסר אליו.
וברגע שהתחיל להפשיט אותה בחדרו, אמרה לו , אני יכולה לבד, הוא איבד את הראש מהאסטריביות שלה ולא האמין לאושר שעומד להציף אותו. היא התפשטה בעצמה, שלפה חרב מתכת משמלתה. לא היססה לרגע וערפה את ראשו, בהיותה בחורה מתוחכמת שמה את הראש שלו בשקית ויצאה מהטירה כאילו ולא קרה פה כלום.
מאותו רגע ויולטה הפכה לגיבורה מקומית.
התושבים צהלו ושמחו כי השליט היה קמצן, רע ומירר את חייהם כשהוא עצמו נהנה מעושרו ומהכלות הצעירות , עד כדי כך שמחו שהריעו לה ועודדו , ונהיה בלאגן אחד גדול בעיר .
החיילים ניסו להילחם בהמון הגועש אך ללא כל הצלחה. .
סיפור כזה יפה לא יכל היה להיות רק סיפור, ובגלל שסיפור טוב צריך להיות מסופר - אנחנו זוכים לצפות בקרב התפוזים.
ואיך זה קשור לקרב ?
הנלחמים על הקרונות עם המסכות הם בתפקיד חיילי השליט, כשהנלחמים הזורקים את התפוזים מהכיכר אל הקרונות הם התושבים שמריעים לויולטה.
ואיפה מתקיים כל העונג הזה ? באיטליה כמובן, בעיירה הנקראת Ivrea.
שהיא עיירה קטנה וחמודה מאוד, הנמצאת ליד טורינו.
לקרנבל אתר משלו עם פירוט מדויק של כל האירועים, שעות, מפה, חניה, נוח לתיכנון.
האירועים המרכזים הם הפתיחה של הקרנבל בשבת,
חלוקת מרק בבוקר של יום ראשון, וקרבות תפוזים ביום ראשון , שני שלישי , הקרנבל נסגר בשלישי בערב.
אנחנו בחרנו להיות בפתיחה של הקרנבל וללכת לקרב ביום ראשון.
כי גם לטעום מרק שעועית זאת חוויה, אפילו שזה מוקדם בבוקר :-).
הגענו לבית המלון בערב כי תכננו להגיע לפתיחת הקרנבל . הפתיחה -אירוע שבו מציגים את הקבוצות .
בשעה 21 מתכנסים בכיכר. כולם, אבל כולם מרעישים, אנחנו מתחילים לקלוט מי נגד מי, קבוצות שלבושות בבגדים זהים, מתופפים ששייכים לקבוצות הלחומים , לובשים את הבגדים של הקבוצות ומתופפים בתופים , אבל מה זה מתופפים, בכזאת נחישות שגם אחרי שחוזרים לבית מלון , הבומים של התופים נשארים לכם בגוף, וכמובן ששותים יין. הרבה מאוד יין. הרבה הרבה הרבה מאוד יין.
"אראנצ'רי " . ככה נקראים הלחומים של הקבוצות.
כל המשתתפים גברים ותיכוניסטיים מאיבראה ומטורינו.
רק גברים.
האמת לראות כזאת כמות גדולה של צעירים עושה אחלה הרגשה.
כאן המקום לשים האשתג #גבריםאיטלקיים 😝
כל הקרנבל הזה הוא אירוע כל כך מקומי ואיטלקי ,דבר שאנחנו הכי אוהבים.
בגלל שלא בא לנו לחטוף תפוז בפרצוף או בראש, כי זה כואב ולא סקסי , חייבים ללבוש מצנפת אדומה (berretto frigio) על הראש. זה נראה קורע במציאות. , המצנפות נמכרות בדוכנים הפזורים במרכזה של העיירה.
בזכות המצנפת , הלוחמים ידעו שאתם צופים, ולא יפגעו בכם, גם אם בטעות תיכנסו לשדה הקרב (ואל תנסו את זה בבית, כי אנחנו לא יכולנו להתאפק וזרקנו גם קצת, וגם ננזנפנו על התעוזה)
רכשנו את המצנפות והלכנו עם הקבוצות , היה מלא אדרנלין באוויר, כולם צעקו
hip hip hurray hurray
גם אנחנו צרחנו, גם אם עוד לא ממש הבנו למה, וגם לא ממש בחרנו את מי נעודד בקרב . חייבים לבחור קבוצה. כי הקבוצות נלחמות בכיכרות. כל מה שמתרחש בכל כיכר זה מחזה זהה. ככה שאין טעם לעבור מכיכר לכיכר. תבחרו לכם משהו אחד. אנחנו בחרנו את קבוצת השחמט.
בשעה 21 בערב בדיוק הוצגה יפייפיה תורנית, מלכת השנה, כל שנה נבחרת מישהי חדשה , היפה של השנה, מעין מלכת יופי. מהתושבות של איבראה כמובן.
אחריה הגיחה אשת הטוחן שהכריזה על פתיחת הקרנבל.
ושמחה גדולה זאת הייתה, תהלוכה של אנשים לבושים בבגדים תקופתיים יצאה מכיכר העירייה והחלה בסיבוב הופעות ברחובות, כל זה עם תופים, עם רעש, ושוב רעש, ועם צהלות ואווירה, כשכולם כולם עליזים ושמחים.
מה שנהיה שם זאת מסיבת רחוב מקומית ענקית עם ריח של יין באוויר כשהיה נראה שכולם מכירים את כולם .
כמובן שהתחברנו לאיזה איטלקי מקומי, וקצת קישקשו, הבחור היה המום שהגענו מישראל להשתתף בקרנבל שבמחינתו גם חבריו הגרים באזורים אחרים של איטליה לא השכילו להגיע. עד כדי כך הדבר השפיע עליו שביקש להצטלם איתנו והעלה פוסט לפייסבוק שלו עם כיתוב בנאלי, רוצה שלום עולמי ובארץ הקודש בפרט (לא הגזים בכלל, אבל לגמרי זרמנו )
אחרי כל השישו ושמחו הזה , עוברים לטיילת שם מתחילים הזיקוקים בשעה 23 שמסמלים את פתיחת הריקודים. הכיכרות הופכות לבמות, עם מגברים ומוזיקה וכל מה שצריך .
אנחנו פרשנו בשיא. ,השטח בו יתקיים הקרב מחר יהפוך לבמות, ומתחיל שם דיסקוטק רציני..הם נשארים עד הבוקר. עד שסוף סוף יש חיים אחרי 18 הם ממצים אותם עד הלגימה האחרונה.
אם אתם מתככנים להגיע תדעו, שמחר זה היום הגדול. יום הקרב.
בבוקר טעימות המרק ואז אפשר לטייל עד הצהרים באזור.במיוחד אם באזור יש סניף מצוין של דקטלון😋
קצת חוקים:
אז יש 9 קבוצות אמרתי
לכל אחת מתופפים משלה
דגלים משלה
בנוסף יש כ 30 קרונות רתומות לסוסים שגם בהם יש משטחים עם תפוזים.
לוחמים שעומדים על הקרון לובשים קסדות ובגדים אטומים גדולים ומנופחים.
הרעיון הוא כזה :
קרונות נוסעים בכיכרות , שם עומדים לוחמים מ9 הקבוצות.
הלוחמים האלה זורקים תפוזים על האלה שעם הקסדות, והם מתגוננים מצד אחד וזורקים כמובן בחזרה את התפוזים .
זה נשמע ונראה אולי טיפה אכזרי אבל אין בזה שום רוע , אלא אדרנלין טהור, ואנרגיה מטורפת יש באוויר.
הצופים , שלובשים מצנפת עומדים מאחורי הרשת.
נסענו עם זוג החברים האהובים שלנו. הם הזוג האחראי שביננו. עמדו וצפו כמו בני אדם נורמליים, ואנחנו עם הקפיץ במקומות הלא נכונים, הסתובבנו בשדה קרב, תחת מטריה להגנתנו. וצילמנו. וחטפנו תפוזים...כבוד או טפשות לא ברור, מה שכן משאיר אחלה זכרונות.
כל הזמן הזה ירד מ ב ו ל .מ ב ו ל ושוב מ ב ו ל.
בואו ותראו עכשיו:
על המשטחים שמלאים בתפוזים רשום שכולם מיועדים לקרנבל ולא לאכילה חלילה.
השקט שלפני הסערה:
המתופפים ששייכים לקבוצת השחמט שלא מפסיקים לרגע
יאללה בלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאגן:
כן! זה נראה פסיכי לגמרי. החיילים חוטפים וחוטפים וחוטפים.
במקביל ברחבי העיר מתנהלת תהלוכה מרשימה ביותר, עם אשת הטוחן ובת הטוחן הגיבורה שנוסעת ברחבי העיר כמו מינימום מלכה. הנשים מחזיקות את פרחי השיטה. שהוא גם סמל של האירוע.
אפשר להיות בקרב כמה זמן שרוצים , יש כאלה שנסחפים עם האווירה ובאמת צופים ומעודדים קבוצה שהם בחרו לעודד ויש כאלה שבאים מתרשמים וממשיכים הלאה , כי הקרב ממשיך עד הערב.
יש אירועים שאת מבקרת ואומרת לעצמך, אם לא הייתי שם לא הייתי מאמינה שזה קיים - כזה ! בול!
מ ו מ ל ץ !
בפברואר 2017 חזרנו לעוד קרנבל מטורף אחר , שעליו יסופר בהמשך.
הטיסה שלנו הייתה למילאנו .היום אפשר לטוס לברגמו , לונציה. לשלב יעדים בהלוך וחזור וכך לבנות טיול קרנבלים מושלם.
הראשון קרנבל ניוקי בורונה , השני קרנבל המסכות בונציה, והשלישי קרב התפוזים באיבראה.
בפה אחד , וללא היסוס , קרב התפוזים נבחר אצלנו למקום ראשון בין שלושתם. ולא , לא באמת יש צורך לעשות השוואה...רק אם אתם רוצים לחדד ממה הכי התלהבנו. אז שתדעו. מזה.
כי הוא שונה, מדליק, מצחיק, קצת מסוכן ולפני שאתחיל לספר אזהיר למקרה שבא לכם לטייל בעקבותינו, הוא בפרוש מתאים רק לבעלי ראש פתוח ולא מתאים לכל אחד (למשל: אנשים שקשה להם בכללי עם קרבות, לאנשים שרואים בזה בזבוז פירות בזמן שיש רעב באפריקה וכו') .
הכל התחיל בימי הביניים הרחוקים, ואם נדייק במאה ה 12.
בתקופת שלטונו של הפיאודלים העריצים באיטליה.
על פי המנהג הישן וההזוי , לשליט המקומי הייתה זכות הלילה הראשון ,
המשמעות שבליל הכלולות הראשון השליט יכל לקבל כל כלה צעירה שגרה בעיר שלו ,לעצמו , לכלה ולבעלה לא הייתה כל זכות סירוב.
וכך היה עם ויולטה היפייפיה , בת הטוחן. ביום חתונתה , השליט שצהל שתה ואכל יחד עם כל האורחים , התבונן בכלה הצעירה והתוססת וחיכה שיגיע כבר ערב ושהיא תתייצב בטירתו.
אבל ויולטה הייתה סוררת, ודעתנית , וכל העסק הזה לא בא לה טוב.
היא סירבה להיות עוד אישה שתצטרך לעשות האשתג של #metoo אחרי שהשליט יקבל את בתוליה, וממש לא עניין אותה שהשליט מתכסה בחוק כשמכריח אותה להתמסר אליו.
וברגע שהתחיל להפשיט אותה בחדרו, אמרה לו , אני יכולה לבד, הוא איבד את הראש מהאסטריביות שלה ולא האמין לאושר שעומד להציף אותו. היא התפשטה בעצמה, שלפה חרב מתכת משמלתה. לא היססה לרגע וערפה את ראשו, בהיותה בחורה מתוחכמת שמה את הראש שלו בשקית ויצאה מהטירה כאילו ולא קרה פה כלום.
מאותו רגע ויולטה הפכה לגיבורה מקומית.
התושבים צהלו ושמחו כי השליט היה קמצן, רע ומירר את חייהם כשהוא עצמו נהנה מעושרו ומהכלות הצעירות , עד כדי כך שמחו שהריעו לה ועודדו , ונהיה בלאגן אחד גדול בעיר .
החיילים ניסו להילחם בהמון הגועש אך ללא כל הצלחה. .
סיפור כזה יפה לא יכל היה להיות רק סיפור, ובגלל שסיפור טוב צריך להיות מסופר - אנחנו זוכים לצפות בקרב התפוזים.
ואיך זה קשור לקרב ?
הנלחמים על הקרונות עם המסכות הם בתפקיד חיילי השליט, כשהנלחמים הזורקים את התפוזים מהכיכר אל הקרונות הם התושבים שמריעים לויולטה.
ואיפה מתקיים כל העונג הזה ? באיטליה כמובן, בעיירה הנקראת Ivrea.
שהיא עיירה קטנה וחמודה מאוד, הנמצאת ליד טורינו.
לקרנבל אתר משלו עם פירוט מדויק של כל האירועים, שעות, מפה, חניה, נוח לתיכנון.
האירועים המרכזים הם הפתיחה של הקרנבל בשבת,
חלוקת מרק בבוקר של יום ראשון, וקרבות תפוזים ביום ראשון , שני שלישי , הקרנבל נסגר בשלישי בערב.
אנחנו בחרנו להיות בפתיחה של הקרנבל וללכת לקרב ביום ראשון.
כי גם לטעום מרק שעועית זאת חוויה, אפילו שזה מוקדם בבוקר :-).
הגענו לבית המלון בערב כי תכננו להגיע לפתיחת הקרנבל . הפתיחה -אירוע שבו מציגים את הקבוצות .
בשעה 21 מתכנסים בכיכר. כולם, אבל כולם מרעישים, אנחנו מתחילים לקלוט מי נגד מי, קבוצות שלבושות בבגדים זהים, מתופפים ששייכים לקבוצות הלחומים , לובשים את הבגדים של הקבוצות ומתופפים בתופים , אבל מה זה מתופפים, בכזאת נחישות שגם אחרי שחוזרים לבית מלון , הבומים של התופים נשארים לכם בגוף, וכמובן ששותים יין. הרבה מאוד יין. הרבה הרבה הרבה מאוד יין.
"אראנצ'רי " . ככה נקראים הלחומים של הקבוצות.
כל המשתתפים גברים ותיכוניסטיים מאיבראה ומטורינו.
רק גברים.
האמת לראות כזאת כמות גדולה של צעירים עושה אחלה הרגשה.
כאן המקום לשים האשתג #גבריםאיטלקיים 😝
כל הקרנבל הזה הוא אירוע כל כך מקומי ואיטלקי ,דבר שאנחנו הכי אוהבים.
בגלל שלא בא לנו לחטוף תפוז בפרצוף או בראש, כי זה כואב ולא סקסי , חייבים ללבוש מצנפת אדומה (berretto frigio) על הראש. זה נראה קורע במציאות. , המצנפות נמכרות בדוכנים הפזורים במרכזה של העיירה.
בזכות המצנפת , הלוחמים ידעו שאתם צופים, ולא יפגעו בכם, גם אם בטעות תיכנסו לשדה הקרב (ואל תנסו את זה בבית, כי אנחנו לא יכולנו להתאפק וזרקנו גם קצת, וגם ננזנפנו על התעוזה)
רכשנו את המצנפות והלכנו עם הקבוצות , היה מלא אדרנלין באוויר, כולם צעקו
hip hip hurray hurray
גם אנחנו צרחנו, גם אם עוד לא ממש הבנו למה, וגם לא ממש בחרנו את מי נעודד בקרב . חייבים לבחור קבוצה. כי הקבוצות נלחמות בכיכרות. כל מה שמתרחש בכל כיכר זה מחזה זהה. ככה שאין טעם לעבור מכיכר לכיכר. תבחרו לכם משהו אחד. אנחנו בחרנו את קבוצת השחמט.
בשעה 21 בערב בדיוק הוצגה יפייפיה תורנית, מלכת השנה, כל שנה נבחרת מישהי חדשה , היפה של השנה, מעין מלכת יופי. מהתושבות של איבראה כמובן.
אחריה הגיחה אשת הטוחן שהכריזה על פתיחת הקרנבל.
ושמחה גדולה זאת הייתה, תהלוכה של אנשים לבושים בבגדים תקופתיים יצאה מכיכר העירייה והחלה בסיבוב הופעות ברחובות, כל זה עם תופים, עם רעש, ושוב רעש, ועם צהלות ואווירה, כשכולם כולם עליזים ושמחים.
מה שנהיה שם זאת מסיבת רחוב מקומית ענקית עם ריח של יין באוויר כשהיה נראה שכולם מכירים את כולם .
כמובן שהתחברנו לאיזה איטלקי מקומי, וקצת קישקשו, הבחור היה המום שהגענו מישראל להשתתף בקרנבל שבמחינתו גם חבריו הגרים באזורים אחרים של איטליה לא השכילו להגיע. עד כדי כך הדבר השפיע עליו שביקש להצטלם איתנו והעלה פוסט לפייסבוק שלו עם כיתוב בנאלי, רוצה שלום עולמי ובארץ הקודש בפרט (לא הגזים בכלל, אבל לגמרי זרמנו )
אחרי כל השישו ושמחו הזה , עוברים לטיילת שם מתחילים הזיקוקים בשעה 23 שמסמלים את פתיחת הריקודים. הכיכרות הופכות לבמות, עם מגברים ומוזיקה וכל מה שצריך .
אנחנו פרשנו בשיא. ,השטח בו יתקיים הקרב מחר יהפוך לבמות, ומתחיל שם דיסקוטק רציני..הם נשארים עד הבוקר. עד שסוף סוף יש חיים אחרי 18 הם ממצים אותם עד הלגימה האחרונה.
אם אתם מתככנים להגיע תדעו, שמחר זה היום הגדול. יום הקרב.
בבוקר טעימות המרק ואז אפשר לטייל עד הצהרים באזור.במיוחד אם באזור יש סניף מצוין של דקטלון😋
קצת חוקים:
אז יש 9 קבוצות אמרתי
לכל אחת מתופפים משלה
דגלים משלה
בנוסף יש כ 30 קרונות רתומות לסוסים שגם בהם יש משטחים עם תפוזים.
לוחמים שעומדים על הקרון לובשים קסדות ובגדים אטומים גדולים ומנופחים.
הרעיון הוא כזה :
קרונות נוסעים בכיכרות , שם עומדים לוחמים מ9 הקבוצות.
הלוחמים האלה זורקים תפוזים על האלה שעם הקסדות, והם מתגוננים מצד אחד וזורקים כמובן בחזרה את התפוזים .
זה נשמע ונראה אולי טיפה אכזרי אבל אין בזה שום רוע , אלא אדרנלין טהור, ואנרגיה מטורפת יש באוויר.
הצופים , שלובשים מצנפת עומדים מאחורי הרשת.
נסענו עם זוג החברים האהובים שלנו. הם הזוג האחראי שביננו. עמדו וצפו כמו בני אדם נורמליים, ואנחנו עם הקפיץ במקומות הלא נכונים, הסתובבנו בשדה קרב, תחת מטריה להגנתנו. וצילמנו. וחטפנו תפוזים...כבוד או טפשות לא ברור, מה שכן משאיר אחלה זכרונות.
כל הזמן הזה ירד מ ב ו ל .מ ב ו ל ושוב מ ב ו ל.
בואו ותראו עכשיו:
על המשטחים שמלאים בתפוזים רשום שכולם מיועדים לקרנבל ולא לאכילה חלילה.
השקט שלפני הסערה:
כן! זה נראה פסיכי לגמרי. החיילים חוטפים וחוטפים וחוטפים.
במקביל ברחבי העיר מתנהלת תהלוכה מרשימה ביותר, עם אשת הטוחן ובת הטוחן הגיבורה שנוסעת ברחבי העיר כמו מינימום מלכה. הנשים מחזיקות את פרחי השיטה. שהוא גם סמל של האירוע.
אפשר להיות בקרב כמה זמן שרוצים , יש כאלה שנסחפים עם האווירה ובאמת צופים ומעודדים קבוצה שהם בחרו לעודד ויש כאלה שבאים מתרשמים וממשיכים הלאה , כי הקרב ממשיך עד הערב.
יש אירועים שאת מבקרת ואומרת לעצמך, אם לא הייתי שם לא הייתי מאמינה שזה קיים - כזה ! בול!
מ ו מ ל ץ !
