יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

12.8.14


היום מתחשק לנו להיות תיירים.
בלי טיול שורשים.
בלי עבר .
רק פאן טהור.


אנחנו נוסעים לגראן מאקט -  Grand Maket, או בשפה הפשוטה מיני רוסיה.

הבהרה: אנחנו לא אוהבים מיני בשום מדינה. לא מוצאים בזה עניין.
בניגוד לשאר המקומות , רוסיה מאוד מסקרנת אותנו.
אומרים, ובצדק שסנט פטרוברג ומוסקבה אלה ערים שהן מדינות בפני עצמן, גם כשגרתי בפטרבורג ידעתי שזאת לא ממש רוסיה. ולכן מאוד 
רצינו להראות לבנות מה יש במדינה הזאת שפעם הייתה לנו למולדת.

המוזיאון פתוח כל יום משעה 10 עד 20

תחנת מטרו הכי קרובה : Moskovskiye Vorota
יש ללכת ברגל מהמטרו, כדי לא להתברבר הכי טוב תסתכלו בקישור שצירפתי.


אז מה זה בעצם גראן מאקט: מדובר במוזיאון  בו מדינת רוסיה מוצגת באופן אינטרקיבי ומרשים, עם דגש רב על הפרטים , הכל זז, מסתובב, יורד שלג, השמש זורחת , לילה מחליף יום, המון תושבים קטנים שעובדים, "חיים", מתקנים, ממהרים, נהנים, מדגימים חיי אזרח בכל תחום החיים ,  והמוזיאון הזה מעניין גם לקטנים וגם לגדולים.

ראינו את קראסנודר וולדיבוסטוק, מוסקבה וקאליניגרד, ראינו איך שואבים נפט בסיביר, איך אסקימוסים מוציאים את האילים  , ראינו  בנינים, בתי חולים, מגדלים, מקומות היסטוריים, כפרים, ארכיטקטורת עץ, ראינו איך תופסים דייגים בדייג שאסור על פי חוק , איך מחליקים על הקרח, מאות מכוניות, רכבות, מפעלים לעיבוד פחם, ראינו מטוסים, צוללות, טנקים, או במילים אחרות איך חיה ונושמת מדינה שלמה. מומלץ!


היה מסקרן לראות איך ניראת מדינה דרך זכוכית מגדלת. 




 מכאן מפעילים את הפרויקט המרשים הזה. 
























































בילינו במקום כמה שעות. נכון שרוסיה זה לא ברית המועצות לשעבר, אך עדיין ללא צל של ספק מדובר במדינה גדולה ומרשימה ויש המון מה לראות.


אחרי שסיימנו ,אנחנו חוזרים בחזרה למרכז העיר, ומתוודעים בדרך לסופרים שנמצאים מחוץ למרכז.
מסתבר שאין לפתוח סופרמרקים גדולים במרכזה של העיר כדי לא לקלקל את התדמית ההיסטורית ולכן מי שיחפש סופר גדול לא ימצא כזה.

ככל שמתרחקים מהמרכז הם צצים, כמו פטריות אחרי הגשם, הם גדולים, הם מרשימים והמבחר בהם מגוון ולחלוטין מדמה  את הסופרים הגדולים של אירופה הקלאסית. 

נכנסים לסופרמרקט בשם, א"ב של טעמים, או ברוסית Azbuka Vkusa.
לא עומדים בפיתוי של מחלקת מתוקים ועושים הפסקת קפה ( אנחנו ) והפסקת שוקו חם (הבנות).
ומקנחים בפירות יער לדרך. 
























אחרי ההפסקה ,  ממשיכים למקום שכאן אבל ממש כאן אפשר להרגיש את הרוח הלא פורמלית של פיטר. והאווירה בהתאם והיא נהדרת. 

ארט סנטר PUSHKINSKAYA 10
תחנת מטרו קרובה: Ploshad Vostania













































מקום של ציירים לא פורמליים, נגנים לא פורמליים, של תרבות אלטרנטיבית
יש כאן אווירה של יצירתיות חופשית, מעין דרייב אומנותי ורוק אנד רול באוויר. כ 170 ציירים עובדים וגם מוצגים במקום יחד לצד במות להופעות חיות.

אנחנו קוראים את דברי החוכמה שעל הקירות, מתלבטים כמה שתו כל אלה שכתבו אותם , מחליטים שככל הנראה הרבה..הרבה מעבר הסביר הכוונה :-)
מי שמבין רוסית יהנה ומי שלא כמעט ובלתי אפשרי לתרגם את זה בשל משחקי מילים 



כאן אנסה לתרגם , משהו שטחי כמו, "שפיטר יעשה את כולם מאושרים, כמו שעשה אותי"

ועוד אחד: "אנחנו לא בני ערובה של מטריצת גורלות, עשה מה צריך ויהיה מה שיהיה"


הסיבה שהגענו, יש לומר הסיבה העיקרית זה  בית המקדש של ג'ון לנון ולצידו רחוב ג'ון לנון. 

אנחנו אוהבים מפגשים עם אנשים לא סטנדרטים.
כאלה על גבול  השיגעון , שיגעון ולהט של לעסוק במשהו עם משמעות , משמעות החיים של אותם האנשים .

נא להכיר את ניקולאיי ואסין ביטלמן ראשי של אמא רוסיה 

תראו כמה שנים הבחור הזה פעיל , וידיאו עוד בשחור לבן. 


מצאתי לכם תמונה שלו מהרשת, בתמונות שלנו אני מצולמת איתו. 




































האיש והתופעה. המשוגע הרשמי של פטרבורג. המשוגע במובן הטוב.
אז מי זה התופעה הזה ? כשהמציאו את מושג ביטלמניה , הוא ללא ספק היה המקור להגדרה. 
ניקולאי ואסין גר בצוללת הצהובה. מתבקש לא
הבן אדם חי נושם ביטלס, בעצם ביטלס זורמת בעורקיו.
הוא מעריץ את ג'ון לנון באופן עיוור , הוא איש שנדבק באנרגיה מטורפת למוזיקה, אי אפשר שלא להתרגש כשהוא מדבר על ביטלס במלוא ההלהט, להט שסוחף ומעביר לך את האהבה לביטלס, גם אם אתה בעצמך מת לגמרי על הלהקה האגדית. 

וכאן תציצו בסרטון שתיעד את המפגש שלו עם הבית שמבחינתו "קדוש" , בו נולד ג'ון בליברפול כמובן. 

והנה אנחנו מגיעים למשרד /בית/אלוהים יודע איך אפשר לקרוא לזה עוד, אבל בית המקדש זה בטח לא.
אבל מה , ביום בו אין קבלת קהל!!
קצת קשה למצוא את המקום , אז אחדד שהכניסה לכאן דרך השער בכתובת Ligovski prospekt 53. הכתובת Pushkinskaya 10, אך הכניסה דרך השער שציינתי ודרך אגף С




































פאק! איך לא בדקתי את זה!!
אומרת לבעלי, לא מתווכנת לוותר, אין מצב שאנחנו לא נכנסים.
הוא מאחל לי בהצלחה , ואני דופקת בדלת. 
דופקת ודופקת עד שיוצא קוליה (ניקולאיי) ונראה די לא מרוצה.
מה אתם דופקים חברימוס?
אתם לא רואים שאין כניסה היום ? 
אני כותב ספר, חייב ריכוז 
לכו ותחזרו ביום שישי. 
אני מתחילה לדבר מהר ועם הידיים..
שאנחנו מישראל, ושהוא אגדה..
ואין מבחינתי שום אפשרות לבקר בפטרבורג בלי לפגוש אותו
ואני חייבת חייבת להכיר אותו מקרוב ולשמוע את סיפוריו
שאני יודעת עליו הרבה, הרבה מספיק בשביל לדעת איזה עבודת קודש הוא עושה 
 ו all you need is love ו 
help i need somebody, help not just anybody 
מתחילה לזרוק לו מילים משירים של ביטלס 
הוא מתרכך 
מה את אומרת? מארץ הקודש ? לפגוש אותי? 
ארץ הקודש זה ארץ peace and love 
בטח love , בטח peace , מה שתגיד , אז אפשר ? להיכנס  ? נו פליז ?
לא יכול לסרב לך הוא אומר לי, ואנחנו נכנסים ..

הוא קורא לזה בית המקדש של אהבה, שלום ומוסיקה- ג'ון לנון
ומה שיש כאן בעצם זה  מועדון המעריצים הגדול ביותר "הביטלס" ברוסיה.
בית המקדש הזה קיים במבנה של מרכז לאמנות "Pushkinskaya-10"  למעלה מ -20 שנים.
מדובר בפרויקט גלובלי שפיתח קוליה , קוליה האמן, האספן, הסופר, ההיסטוריון והמעריץ הכי גדול של הביטלס . פרויקט שהוא הוביל יחד עם חבריו.   

אנחנו נכנסים ומתאהבים !!! איזה אווירה ! OMG, איזה משוגע !!! והוא מתחיל לדבר, ואנחנו לא מספיקים לשאול, ונשאבים לשיחה מרתקת על מוזיקה, חיים, חזון, אנשים , ומה יש להגיד, זאת לגמרי ה - חווה. 

המקום הזה, שהוא גם ביתו של קוליה יותר מ -300 ספרים בנושא ביטלס, המון המון  תקליטים, שכוללים אלבום סולו הזהב של ג'ון לנון החתום כמובן , מכתבים, הדגשות אישיות, ספריו של קוליה, ועוד ועוד 


אוצר ממש , ספר שהכין מכל האיזכורים שאי פעם נכתבו על ביטלס. ממש כמו לקרוא במפות עתיקות עם כתבים מוצפנים



 הספר שקוליה כתב , על הרוק הרוסי, ואיך ביטלס השפיעו על האמנים המקומיים. 


















בסמוך לבית המקדש רחוב  ג'ון לנון עם תבליטים על הקירות של הלהקה הקדושה.
עם ציורי קיר של הצוללת הצהובה. 

מזהים נכון ?
 הצוללת הצהובה 
 רחוב ג'ון לנון 

 All you need is love




מה להגיד לכם, ארבעתינו נפעמנו. כולל הבנות .
כי לראות אדם שהוא לגמרי גנוב, מאושר עד הגג שעוסק במשהו שהוא טעם החיים שלו זה עושה עולם הזה לחיובי יותר! 

עכשיו באשר לבית המקדש..למה ההגדרה המשונה הזאת בעצם? .
כי יש לו מטרה, הוא חולם לבנות בית המקדש הראשון של ג'ון לנון וביטלס בפטרבורג.
הוקמה עמותה, מגוייסים כספים, אפילו ההנהגה המקומית הקצתה מקום באיי וסילייבסקי .
נותר רק לגייס סכום מתאים ולצאת לדרך.
על פי תוכניות ושירטוטים שכבר הוכנו, מבית המקדש שייבנה יראו את ליברפול- מולדת של ביטלס.
אז יש למה לחכות..

בינתיים המפגש שלנו ממשיך להיות מלא בתוכן, מעבר לשיתוף לגבי תוכניות עתידיות, הוא מספר לנו  איך נפגש עם פול מקרטני שמפיו זה נשמע שלפחות נפגש עם ג'יזס עצמו. ואיך הכיר את אלן וילאמס המארגן לשעבר של ביטלס שאחרי ההכרות האישית אלן התחיל להגיע לרוסיה לחגוג ימי הולדת של חברי הביטלס
(אגב כל חודש יש כאן חגיגות, כאן חוגגים יום הולדת של אלביס, יום וודסטוק, יש החתונה של ג'ון ויוקו, מה לא...יש רשימה מסודרת באתר והכניסה רק על פי הזמנה ), ומספר גם שיש לו את האלבום החתום בידי ג'ון live peaсe in toronto  שזה האוצר שלו שעליו הוא שומר יותר מאשר על בריאותו. 

העברנו כמה שעות של כייף. 

אם אתם בעניין , אין לפספס . קוליה מדבר אנגלית והחוויה מובטחת. מהסוג הביזארי שזה כמובן הרבה יותר מעניין. 


אנחנו בדרך לחנות הצעצועים Hamleys , לעשות קצת קניות עם הבנות.
החנות נמצאת בנייבסקי סנטר , שדרת נייבסקי מספר 116 ,בקומה 3
מטרו קרוב: Ploshad Vostania




הן מרוצות עד הגג, אנחנו גם די מחובבים את המקום וזאת אתנחתה נהדרת להמשך היום. 

תוך כדי אנחנו מקבלים טלפון
מסתבר שבת דודה של בעלי מתגוררת בסנט פטרבורג עם בעלה
שמעה מחמותי שאנחנו מגיעים ורצתה לפגוש אותנו. 
סיפרנו שאנחנו נמצאים בנייבסקי, אמרה אנחנו תיכף נקפוץ
אני מציעה שנפגש בבית קפה Caffe Centralle 
כתובת : Karavannaya 7

בדרך לקפה אנחנו עוברים את גשר Anichkov
אחד הגשרים היפים בשדרת נייבסקי, גשר מאבן שלא ניתן לפספס אותו בזכות הפסלים של הגברים הערומים שמנסים לעצור את הסוסים הדוהרים. יש 4 כאלה משני צדיו של הגשר.

יש לגשר הזה גם שם חיבה , קוראים לו גשר "16 ביצים" , המבין יבין ;-)

הפסלים של הסוסים שפונים לכיוון Admiralteystvo עם פרסות , האחרים לא. במאה ה 18 בשדרות Liteyny היו ממוקמים בתי יציקה. ולכן הסוסים אשר הגיעו לשדרה היו ללא פרסות וכשחזרו  בחזרה ,עם. 







































וכאן התמונה מהרשת שממחישה קצת יותר איך נראה הגשר , מה שאנחנו צילמנו בחלקים. 


























אז כאן יהיה מקום המפגש. בית קפה בו אופניים מקשטים את הקירות

מקום חמוד למדי




















לפני המפגש אנחנו עוד מספיקים לבקר בחנות מתוקה להפליא של מתנות , הנקראת גנרטור של מצב הרוח , או ברוסית Generator Nastroeniya
מלא דברים מתוקים שמתחשק לקנות למזכרת , למתנה או סתם ללא שום סיבה. 
הכתובת היא אותה כתובת של הבית קפה. 
והינה בלוג איטלקי שמספר על המקום , תתעלמו מהשפה ורק תציצו בתמונות 








 מלא דברים עם הומור וקריצה.








































בת הדודה מגיעה עם משפחתה ואנחנו מתיישבים לדבר על כוס קפה וככה מסתיים לו עוד יום נפלא.